תרבויות עסקיות ברוסיה ומזרח אירופה

בעבודה

אתחיל באמירה שעבודה זה לא הדבר החשוב ביותר. לפחות לא לאוקראינים. גם לא הקריירה וגם לא הכסף. תנסו לזכור את כאשר תגיעו לאוקראינה בענייני העבודה, אחרת תופתעו אין ספור פעמים ותמצאו את עצמכם שואלים משהו כמו: "איפה ההיגיון בהתנהגות שלהם?" ההגיון שלהם מבוסס קודם כל על ההנחה שעבודה זה כורח המציאות וצריך לצמצם את מימדי התופעה הנקראית 'עבודה'. למשל, חברים ומשפחה הם דברים הרבה יותר חשובים. לכן, אתם תראו שהאוקראינים באים לעבודה די מאוחר, לוקחים הפסקות ארוכות ותכופות לשתות תה, מנהלים שיחות אישיות בזמן העבודה ועוזבים מוקדם.

היחס לכסף

(האם זה מניע אותם לעבודה?)

בניגוד לרוסים, אוקראינים פחות מחפשים שליטה ומעמד ופחות שואפים להרשים את הסביבה בעושרם (אם יש כזה). הם מתייחסים לחיים בצורה "חיה ותן לאחרים". ולכן ההתנהגות שלהם היא רגוע וצנועה יותר. מצד שני, הם גם פחות מהרוסים מתעניינים במה שקורה בעולם ותפגשו הרבה אנשים שלא שואפים לחרוש את העולם כמו הרוסים והישראלים ולא יודעים הרבה על מאורעות בעולם.

המיתון פגע קשות באוקראינה. גם לפניכן, רמת החיים באוקראינה לא הייתה גבוהה אצל רוב האוכלוסיה ועכשיו המצב עוד יותר קשה. יחד עם זאת, תופתעו לראות שזה לא מאוד מתריד את האנשים. לכל עם יש רמת סיבולת מסוימת לכמה הם מוכנים לסבול קשיים כלכליים. אוקראינים רגילים לחיות בצמצום ולא נראה שהם מוכנים לצאת מגדרם על מנת להעלות את רמת החייהם.

דייקנות

אומנם "הרגע" הישראלי ידוע בהעדר גבולות הזמן ויכול לקחת שעה או יותר, בעסקים הישראלים דווקא  עושים מאמצים להקפיד יותר על זמנים. האוקראינים אפילו לא מנסים. לפעמים יכול להיות מאוד מתסכל לקבל שיחת טלפון על ביטול הפגישה רבע שעה לפני הפגישה או להגיע לפגישה ורק אז לגלות שהאיש "יצא דחוף" ולא יוכל לשבת איתכם. הפגישות באוקראינה נדחות ומבוטלות בלי סוף, וגם בדרך לרוב הן לא יתחילו בזמן ולא יסתיימו בזמן.

טיפ:

כדאי לוודא שהפגישה מתקיימת כמה שעות לפני הפגישה. אך אל תעשו זאת בצורת השאלה: "רציתי לבדוק האם הפגישה מתקיימת?" כי זה יתן להם פתח להזיז אותה. אלא יותר בתור תזכורת: "מזכיר לך כי אני מגיע בשעה ... למקום..."

לקיחת אחריות

כאן הפער בין הישראלים והאוקראינים גדול במיוחד. הישראלים עוד בצבא לומדים לזהות בעיות, לחשוב על פתרונות ולקחת אחריות על התוצאות. המצב באוקראינה הפוך. עשרות שנים תחת משטר טוטליטרי שניהל את כל ברה"מ באופן מרוכז, יחד עם נטייה להמון אמונות תפלות ופטליזם, הביאו לכך שהאוקראינים ניגשים לעסקים כאילו מצפים שמישהו יתן להם הוראות מה לעשות, איך לעשות ומתי לעשות. (על הסוגיה הזאת ניתן לקרוא במאמרים שכתבתי על רוסיה ושנכונים גם לגבי אוקראינה.) באוקראינה תצטרכו להתרגל לכך שיש המון "נסיבות חיצוניות" שמפריעות לשותפים האוקראינים לממש את ההחלטות ולקדם את העניינים. (זה מזכיר לי את שנותיי באוניברסיטה שתמיד היה "חפץ חשוד" אם לא הגעתי בזמן לשיעור).

עד היום הבירוקטיה במדינה היא עצומה ולפעמים העניינים נתקעים בגלל שבמוסדות מדינה שונים פשוט אין מי שמוכן לקחת על עצמו לחתום על מסמך אלא תמיד יעביר אותו הלאה למי שמעליו. לעיתים קרובות האוקראינים יודעים על בעיות כאלה מראש אך כמעט אף פעם הם לא נערכים אליהן, ויותר מזה, לא מזהירים את השותפים מחו"ל עליהן ומקווים לטובה ללא נקיטת צעדים כלשהם.

טיפים:

• אל תישארו ברמת החלטות כלליות, תמיד תרדו לפרטי פרטים של הדברים ולתוכנית הפעולה.
  
• תוודאו שהשותפים האוקראינים מבינים את התוכנית ומסכימים לבצע אותה.
• תמיד תשאלו אותם מה יכולים להיות המחסומים העתידיים. תנסו לגרום להם לדבר על החששות שלהם בכל הקשור לגורמים החיצוניים ולבדוק מה ניתן לעשות בנידון.
• קשה מאוד להתמודד עם הבעיה הזאת. תצטיידו בסבלנות רבה ותבינו שאתם לא יכולים לשנות בשבוע את הדפוסים שנבנו במשך עשרות שנים.

אהבתם את המאמר? מכירים מישהו שכדאי לו לקרוא אותו?

לחצו על סימן המעטפה בראש המאמר ושלחו אותו לחברים.