VD Course 
רגישות לאומית
בשנת 1994 הוועד האולימפי העולמי הצליח להעליב אומה שלמה, כאשר המחליקה על קרח האוקראינית, אוקסנה ביול, ניצחה בקרב דרמטי את האמריקנית ננסי קריגן במשחקים האולימפיים של אותה שנה. האוקראינים טענו שהשתיקה האר
וכה שהשתרר ה לאחר שהמדלייה הונחה על צוורה של הספורטאית האוקראינית נב עה מכך שההימנון האוקראיני לא היה בהישג ידם של האחראים על המוזיקה. בכך המדינה שרק שלוש שנים קודם קיבלה את עצמאותה ראתה עלבון עמוק. (כמה אירוני שהיום אוקסנה ביול חיה בארה"ב.)
הסיפור מדגים עד כמה האוקראינים רגישים בדבר עצמאותם, מיקומה של אוקראינה באירופה ותפיסתם של האחרים את ארצם. למרות שאוקראינה, נכון להיום, עצמאית כבר 19 שנה, המאבק על התפיסה הלאומית עדיין חם ביותר. זה בא לידי ביטוי גם בבחירות של השנה באוקוראינה וגם באירועים של שנת 2004 במהפיכה הכתומה המפורסמת. האוקראינים הם עם עתיק עם מדינה חדשה שמקווה להצטרף לאיחוד האירופי בשנת 2014. הם קודם כל רוצים שעולם יבין כי הם לא רוסים. אם אתם מכירים רוסים ולא יודעים שום דבר על אוקראינים עדיף שתישא רו בשקט ותנו להם להוביל את השיחה.
אוקראינה ואירופה
פירוש המילה 'אוקראינה' ארץ גבולית. מאז היותה ארץ גדולה בימי הביניים שהשתרכה על שטחי אוקראינה, בלרוס וצפון רוסיה של היום, אוקראינה הייתה הגבול והמחסום בין אירופה לבין השבטים אסיאטים. אוקראינה התנצרה בשנת 988 ושיגשגה תקופה לאחר מכן עד הכיבוש של מונגולים-טטרים בשנת 1240. מאז ועד סוף מאה 20 אוקראינה חולקה ונכבשה אין ספור פעמים בין המדינות השכנות: פולין, ליטה, רוסיה, אוסטריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, חלקים ממנה- גליציה וווליניה- צורפו לפולין, חלקים של הרי הקרפטים הפכו לצ'כולסלובקיה, בסרביה ובוקבינה הפכו לחלק מרומניה ושאר האוקראינה הפכה לחלק בלתי נפרד מברה"מ. לאחר מלחמת העולם השניה, אוקראינה שוב אוחדה אך לא כמדינה עצמאית אלא תחת המשטר הסובייטי. עד שבשנת 1990 בהצבעת העם היא הכריזה על עצמאותה וב-1991 על היפרדותה ממוסקבה.
אוקראינים ורוסים
כפי שניתן לראות, נושא הלאומיות באוקראינה מאוד רגיש. 12 מליון אנשים באוקרינה מתוך כלל של 48 מליון הם רוסים. בנוסף, האוקראינים שחיו בחלקים השייכים לרוסיה מאז תחילת המאה ה-20 איבדו את זהותם האוקאינית וגם את שפתם. הם דוברי רוסית ורואים את עצמם כשייכים לתרבות הרוסית. כך שחשבוב להדגיש שאוקראינה המערבית דוברת אוקראינית שונה במהות מהאוקראינה המזרחית דוברת רוסית. וכדי לסבך את העניינים עוד יותר, יש גם את חצי האי קרים (Crimea) בים השחור שהוא ארץ רוסית עם אוכלוסיה טטרית נרחבת שניתנה לאוקראינה במתנה ע"י ניקיטה חרושוב בשנת 1954. תושבי קרים הם בעלי סנטימנטים רוסיים חזקים, מדברים רוסית וחולמים לחזור להיות חלק מרויסה.
בילבלתי אתכם? אז בואו עוד פעם נעשה סדר כי חשוב להבין קצת במבוך הזה אם תגיעו לאוקראינה לעשות עסקים. (את הרגישות של אוקראינים בנושא הוכחתי לכן בסיפור בהתחלת המאמר.)
אוקראינה מערבית: לבוב, טרנופול, ויבנו-פרנקובסק, וולין, רובנו, זקרפטיה וצ'רנוביץ אלה הם חלקים מערביים. הם מהווים בערך 20% מכלל האוכלוסיה, דוברי אוקראינית ובעלי מנטליות מערבית יותר מכל השאר. עד היום הם נושאים השפעות תרבותיות של הכיבושים הקודמים: אוסטריה, הונגריה, צ'כוסלובקיה פולין ורומניה. הם מנסים להסתייג מההשפעות הרוסיות, וגם מנישואים עם הרוסים. משם באות התנועות האוקראיניות הלאומניות. הם גם נתמכים ע"י קהילות מהגרים אוקראינים גדולות בעיקר בצפון אמריקה.
הרוסים. כפי שכבר הזכרתי, 12 מליון הם רוסים שחיים בעיקר במזרח ודרום המדינה. הם שואפים לחזק את הקשרים עם רוסיה, בעלי מנטליות ותרבות רוסית אך ללא מגמות לאומניות רוסיות חזקות. לרוב הם קשורים בנישואי תערובת עם האוקראינים המזרחיים שנמצאים תחת השפעה רוסית כבדה.
אוקראינים במזרח המדינה. רואים את עצמם כאוקראינים אך מדברים בינהם רוסית. הם מדגישים שהסופר הלאומי האוקראיני טרס שבצ'נקו, אומנם כתב ספרים באוקראינית, אך את היומנים שלו רשם ברוסית.
לא בא לכם לקרוא? אתם יכולים לשמוע את המאמר כאן:
רוצים לקבל עדכונים על כל המאמרים על אוקראינה המתפרסמים באתר? הירשמו עכשיו:
